דף הבית » ריטלין
אני מניח שהגעתם לפה כי גם אצלכם הילד / ילדה קיבלו אבחון והציעו להם לקחת ריטלין.
לאחותי היה את אותו המקרה עם הילדים שלה ולכן הקמתי את האתר הזה, לנסות לשפוך קצת אור על כל נושא התרופות להפרעות קשב, במאמר הזה נכנס לעומק לנושא הריטלין.
ריטלין (שהחומר הפעיל בו הוא Methylphenidate) הוא תרופה ממריצה מקבוצת האמפטמינים והשימוש המרכזי שלו הוא לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. אם קשה לכם לשמור על ריכוז לאורך זמן, או שאתם מרגישים אימפולסיבים (ואפילו היפראקטיבים) - בד״כ זו התרופה הראשונה שתקבלו לאחר האבחון.
הערה שלי: אם אתם לא מרגישים שזה מפריע לכם לתפקוד בעבודה או בבית ספר תסגרו את העמוד - זה לא רלוונטי אליכם.
בנוסף להפרעות קשב וריכוז, ריטלין יכול לעזור לטיפול בהפרעת שינה מסוג נרקולפסיה (אנשים שמרגישים ישנוניים במהלך היום וירידות חדות ברמות הערנות) או כטיפול לסוגים מסויימים של דכאון (אנחנו לא נגע בנושאים האלה באתר הזה, אנחנו פה בעיקר לנושא של קשב וכו׳).
שימו לב: אני יודע שיש לא מעט אנשים שלוקחים ריטליןם ללא מרשם רופא בשביל תקופת מבחנים או דברים דומים - זה ממש לא מומלץ, יש פוטנציאל נזק שאתם לא רוצים אותו.
ריטלין גורם להעלאת רמות הדופמין והנוראפינפרין (נכון שלא שמעתם על זה?) במערכת העצבים המרכזית. שני מוליכים עצביים שאמורים לסייע בוויסות קשב, ריכוז, מוטיבציה ותחושת תגמול. התרופה מונעת ספיגה מחדש (Reuptake) של דופמין ונוראפינפרין בקולטנים במח וככה מאפשרת להם להישאר פעילים יותר ובפועל לאפשר לנו להיות תחת השפעת הדומין לאורך זמן ארוך יותר (שזהו הבעיה במרכזית בהפרעות קשב).
ריטלין זמין כטבליות בכמה מינונים (5, 10, 20 מ"ג ועוד), וגם בכדור בשחרור מושהה. המינון המדויק נקבע על ידי רופא בהתאם לגיל, למשקל ולתגובה הספציפית של המטופל. בדרך כלל מתחילים במינון נמוך ומעלים בהדרגה לפי הצורך. לוקחים את הכדור בבוקר / בבצהריים בהתאם לצרוך (אפשר עם או בלי אוכל).
אחרי שבולעים את התרופה ההשפעה של ריטלין מתחילה תוך כשעה ונמשכת בדרך כלל 3-4 שעות. זו הסיבה שיש מי שלוקח כמה מנות ביום.
הכדור בשחרור מושהה מאפשר לקחת רק כדור אחד ביום עם השפעה של כ8 שעות. לפעמים ההמלצה של הרופא תהיה לשלב כדור משני הסוגים יחד בשביל להגיע לטיפול אידיאלי.
כמו כל תרופה, גם לריטלין עלולות להיות תופעות לוואי.
הרבה אנשים שדיברתי איתם על הנושא אמרו שהם מכירים מקרוב כמה מהן:
לרוב התופעות האלה מתרגלים, אבל אם זה מחמיר כדאי לדבר עם הרופא.
תופעות נדירות יותר (ומטרידות) יכולות להיות דפיקות לב מהירות, כאבים בחזה, בעיות בראייה, התנהגות תוקפנית והזיות.
במקרים של צהבת (הצהבה של העור והעיניים) או תגובה אלרגית חמורה (כולל קשיי נשימה ונפיחות של הפנים, השפתיים או הגרון), יש להפסיק את השימוש בתרופה מיד ולפנות לרופא.
זה חלק קצת מורכב ולא רלוונטי לכולם, אבל אם אתם לוקחים עוד תרופות כדאי שתקראו אותו.
ריטלין עלול להגיב עם תרופות אחרות ולשנות את אופן הפעולה שלהן או לגרום לתופעות לוואי.
תרופות שלא כדאי לשלב עם ריטלין:
נשים מניקות / בהריון צריכות להיוועץ ברופא לפני שלוקחות ריטלין.ההמלצה לרוב היא לא לקחת תרופות מהסוג הזה בהריון, יש לבדוק עם רופא כל מקרה לגופו.
ריטלין עובר לעובר דרך חלב האם, חשוב לדעת את זה.
ריטלין מוגדר כסם מרשם בישראל ובמדינות רבות בעולם, כלומר חייבים לקבל מרשם רופא כדי להשתמש בו.
החזקה או מכירה של ריטלין ללא מרשם נחשבות לעבירה פלילית. גם שימוש בריטלין שלא למטרה שלה הוא נרשם, למשל לשיפור ביצועים קוגניטיביים של אנשים ללא ADHD, אינו חוקי וטומן בחובו סיכונים בריאותיים.
אחת הטענות המרכזיות נגד ריטלין היא שהוא ממכר ויוצר תלות, במיוחד אצל ילדים ונערים.
עם זאת, מחקרים מראים כי כאשר ריטלין ניטל בפיקוח רפואי ובמינונים מותאמים, הסיכוי לפתח התמכרות נמוך. דווקא אנשים עם ADHD שאינם מטופלים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרויות, בין היתר עקב נטייתם לחפש גירויים חזקים.
ביקורת נוספת קשורה לעליה המשמעותית בשיעורי האבחון של קשב וריכוז בעשורים האחרונים המובילה לעלייה בשימוש בתרופות כמו ריטלין (מישהו מכיר היום כיתה שאין בה ילדים מטופלים עם כדורים?).
הטענה היא שמאבחנים ביתר הפרעות קשב וריכוז על סמך קריטריונים רחבים מדי, ומטפלים בתרופות במצבים שלא מחייבים אותן.
ההנחיות המקצועיות כיום מדגישות את הצורך באבחון מדויק, תוך הבחנה בין קשיי קשב וריכוז משמעותיים הדורשים טיפול לבין קשיים קלים יותר.
כמו רבות מהתרופות הפסיכיאטריות, ריטלין הוא תרופה שיש להשתמש בה באופן מושכל.
עם זאת, כאשר הוא ניתן לאחר אבחנה מבוססת (באמת) ואחרי שבחנתם את שאר האפשרויות, ריטלין מהווה מרכיב חשוב בטיפול ב-ADHD ובשיפור משמעותי באיכות החיים של המתמודדים עם האתגרים של הפרעות קשב וריכוז.
שילוב של תרופות, טיפול פסיכולוגי והתאמות סביבתיות הוא המפתח להתמודדות אפקטיבית עם הקשיים שמציבה הפרעת קשב וריכוז.