תפריט
"אבא, אני לא מצליח להתרכז..." - המשפט הזה שבר לי את הלב בכל פעם מחדש. כהורה וכמי שמתעסק עם נושא הפרעות הקשב כבר שנים ארוכות, אני רוצה לשתף אתכם במידע שאספתי, בניסיון שצברתי, ובעיקר - בכמה טיפים שאולי יעשו את השינוי גם אצלכם.
נתחיל מהסוף: הפרעת קשב היא לא "בעיה", היא פשוט דרך שונה שבה המוח עובד. ואחרי שנבין את זה, נוכל לעזור לילדים שלנו להשתמש ב״הפרעה״ כחוזקה.
אם גם אתם מרגישים שפתאום כולם מדברים על ADHD, אתם לא לבד. מאז הקורונה, יותר ויותר הורים ומורים שמים לב להפרעות קשב וריכוז. זה לא שפתאום יש יותר ילדים עם הפרעת קשב - פשוט למדנו לזהות את זה טוב יותר.
בשורה התחתונה: בין 7 ל-10 מתוך כל 100 ילדים בכיתה חווים הפרעת קשב. זה אומר שבכיתה ממוצעת יש 2-3 ילדים שמתמודדים עם זה. והם? הם לא "עצלנים", "מפריעים" או "חולמניים". הם פשוט רואים ומרגישים את העולם קצת אחרת.
בכמה מילים: המוח שלנו מייצר חומרים שעוזרים לנו להתרכז ולהתמקד (כמו דופמין). אצל אנשים עם הפרעת קשב, יש קצת פחות מהחומרים האלה, או שהם עובדים קצת אחרת. זה כמו רדיו שקולט את כל התחנות בו זמנית - קשה להתמקד בשיר אחד כשיש כל כך הרבה רעשים ברקע.
ומשהו מעודד - אנחנו יודעים היום הרבה יותר על איך לעזור. וזה בדיוק מה שאני רוצה לשתף אתכם בפוסט הזה.
תארו לעצמכם ילד שכל הזמן שומע "תתרכז", "תשב בשקט", "למה אתה לא מקשיב?". מה זה עושה לביטחון העצמי שלו? לאמונה שלו בעצמו?
ילדים שלא מקבלים עזרה מתאימה עלולים לפתח תחושת כישלון וחוסר מסוגלות, קשיים חברתיים ("למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי?"), חרדה ("אני תמיד אכשל") ולפעמים גם דיכאון.
אבל יש לי חדשות טובות בשבילכם: עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, הילדים שלנו יכולים להצליח - ועוד איך!
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי כשהתחלתי ללמוד על הנושא, זה שאין שני ילדים שחווים את זה באותה צורה בדיוק. יש שלושה סוגים עיקריים של הפרעת קשב שאני רוצה להרחיב עליהם:
זוכרים את הילדה שתמיד מסתכלת דרך החלון בשיעור? ה״עפיפון״? זה יכול להיות ADD - הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. הילדים האלה לא קופצים מהקירות, הם פשוט... נמצאים במקום אחר. הם יכולים להיות מאוד יצירתיים ובעלי דמיון עשיר, אבל מתקשים להישאר ממוקדים במשימה אחת.
אלה הילדים שתמיד בתנועה. כאילו יש להם מנוע בגוף שאי אפשר לכבות. הם מדברים הרבה, קופצים, רצים, ולפעמים פועלים לפני שהם חושבים. אבל - והדגש הוא על אבל - הם גם לרוב מלאי אנרגיה חיובית, יצירתיים ובעלי יכולת מדהימה לחשוב "מחוץ לקופסה".
וכן, יש גם את האפשרות השלישית - שילוב של השניים. למעשה, זה הסוג הנפוץ ביותר. אלה ילדים שגם מתקשים להתרכז וגם חווים היפראקטיביות.
בתור אבא שמתעסק עם הנושא הזה שנים רבות (ומאובחן בעצמו) אני יודע כמה זה יכול להיות לא ברור. הנה כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם:
שימו לב, הסימנים האלה צריכים להופיע באופן עקבי, לאורך זמן, ולהשפיע משמעותית על התפקוד היומיומי.
האמת? לפעמים קשה להבדיל בין ילד אנרגטי "רגיל" לבין ילד עם הפרעת קשב. זו בדיוק הסיבה שחשוב כל כך לפנות לאבחון מקצועי.
כשהתחילו לדבר איתי על הבן שלי, הרגשתי שאני נכנס למבוך. כל כך הרבה אנשי מקצוע, טפסים, שאלונים. אז הנה המדריך שהייתי רוצה לקבל אז:
בניגוד למה שאפשר להבין מהאינטרנט, לא כל פסיכולוג יכול לאבחן הפרעת קשב. האבחון צריך להיעשות על ידי:
זה לא מבחן אחד פשוט, (וטוב שכך) האבחון המקיף כולל:
אחד הדברים שלמדתי על בשרי: אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. לפעמים צריך לנסות כמה דברים עד שמוצאים את השילוב הנכון.
אתן פה איזה דגש אישי: אני מתנגד לתרופות כמו ריטלין וכו׳, אני חושב שהסיכון שיש בהם גדול מהתועלות, אבל אתן פה את המידע כמו שאני מכיר אותו.
אולי הנושא הכי שנוי במחלוקת - תרופות. כן, זה נושא שמפחיד הרבה הורים (גם אותי), אבל כמה נקודות עליהן:
התרופות עוזרות לאזן את החומרים במוח שאחראים על הקשב. זה כמו משקפיים - הן לא "מתקנות" את הראייה, אבל עוזרות לראות יותר טוב כשמרכיבים אותן.
הן עובדות הכי מהר על הסיפטומים שכתבתי למעלה אבל מהניסיון האישי שלי זה יכול לייצר תלות וזה מפחיד.
לפעמים הילדים שלנו צריכים עזרה ב:
הטיפול יכול להיות:
זה אולי החלק הכי חשוב. ילד שמקבל את ההתאמות הנכונות יכול להצליח בגדול. למשל:
אחרי שנים של התמודדות, הנה כמה דברים שעובדים:
תזכרו לחגוג כל הצלחה קטנה. הילדים שלנו צריכים לדעת שאנחנו רואים את המאמץ שלהם, לא רק את התוצאות.
אז גם אותי הטריד "מה יהיה?" ופה אני רוצה לעודד אתכם - כשהם גדלים זה נהיה יותר פשוט אם הבאנו להם את הכלים בגילאים הצעירים.
זו תקופה מאתגרת (נו, מתי היא לא?). אבל להפרעת קשב יש כמה מאפיינים ייחודיים בגיל הזה:
וכן, גם מבוגרים (כמוני) חיים עם ADHD. אבל - והדגש הוא על אבל - רבים מהם מצליחים מאוד. פגשתי:
וזה אולי הסוד הכי גדול שגיליתי בשנים האחרונות - לאנשים עם ADHD יש יתרונות די מטורפים:
אחרי שנים של התמודדות אישית וכהורה, הבנתי משהו חשוב: הפרעת קשב היא לא "הפרעה" - היא פשוט דרך אחרת לחוות את העולם.
הילדים שלנו לא "שבורים" ולא צריך "לתקן" אותם. הם צריכים:
