מהי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ואיך מאבחנים אותה?

"אבא, אני לא מצליח להתרכז..." - המשפט הזה שבר לי את הלב בכל פעם מחדש. כהורה וכמי שמתעסק עם נושא הפרעות הקשב כבר שנים ארוכות, אני רוצה לשתף אתכם במידע שאספתי, בניסיון שצברתי, ובעיקר - בכמה טיפים שאולי יעשו את השינוי גם אצלכם.

נתחיל מהסוף: הפרעת קשב היא לא "בעיה", היא פשוט דרך שונה שבה המוח עובד. ואחרי שנבין את זה, נוכל לעזור לילדים שלנו להשתמש ב״הפרעה״ כחוזקה.

למה דווקא עכשיו כולם מדברים על הפרעת קשב?

אם גם אתם מרגישים שפתאום כולם מדברים על ADHD, אתם לא לבד. מאז הקורונה, יותר ויותר הורים ומורים שמים לב להפרעות קשב וריכוז. זה לא שפתאום יש יותר ילדים עם הפרעת קשב - פשוט למדנו לזהות את זה טוב יותר.

בשורה התחתונה: בין 7 ל-10 מתוך כל 100 ילדים בכיתה חווים הפרעת קשב. זה אומר שבכיתה ממוצעת יש 2-3 ילדים שמתמודדים עם זה. והם? הם לא "עצלנים", "מפריעים" או "חולמניים". הם פשוט רואים ומרגישים את העולם קצת אחרת.

מה באמת קורה במוח?

בכמה מילים: המוח שלנו מייצר חומרים שעוזרים לנו להתרכז ולהתמקד (כמו דופמין). אצל אנשים עם הפרעת קשב, יש קצת פחות מהחומרים האלה, או שהם עובדים קצת אחרת. זה כמו רדיו שקולט את כל התחנות בו זמנית - קשה להתמקד בשיר אחד כשיש כל כך הרבה רעשים ברקע.

ומשהו מעודד -  אנחנו יודעים היום הרבה יותר על איך לעזור. וזה בדיוק מה שאני רוצה לשתף אתכם בפוסט הזה.

למה חשוב לטפל בזה?

תארו לעצמכם ילד שכל הזמן שומע "תתרכז", "תשב בשקט", "למה אתה לא מקשיב?". מה זה עושה לביטחון העצמי שלו? לאמונה שלו בעצמו?

ילדים שלא מקבלים עזרה מתאימה עלולים לפתח תחושת כישלון וחוסר מסוגלות, קשיים חברתיים ("למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי?"), חרדה ("אני תמיד אכשל") ולפעמים גם דיכאון.

אבל יש לי חדשות טובות בשבילכם: עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, הילדים שלנו יכולים להצליח - ועוד איך!

הפרעת קשב באה בכל מיני צורות (וזה לגיטימי לגמרי)

אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי כשהתחלתי ללמוד על הנושא, זה שאין שני ילדים שחווים את זה באותה צורה בדיוק. יש שלושה סוגים עיקריים של הפרעת קשב שאני רוצה להרחיב עליהם:

הילד ה"חולמני" (ADD)

זוכרים את הילדה שתמיד מסתכלת דרך החלון בשיעור? ה״עפיפון״? זה יכול להיות ADD - הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. הילדים האלה לא קופצים מהקירות, הם פשוט... נמצאים במקום אחר. הם יכולים להיות מאוד יצירתיים ובעלי דמיון עשיר, אבל מתקשים להישאר ממוקדים במשימה אחת.

הילד ה"תזזיתי" (ADHD היפראקטיבי)

אלה הילדים שתמיד בתנועה. כאילו יש להם מנוע בגוף שאי אפשר לכבות. הם מדברים הרבה, קופצים, רצים, ולפעמים פועלים לפני שהם חושבים. אבל - והדגש הוא על אבל - הם גם לרוב מלאי אנרגיה חיובית, יצירתיים ובעלי יכולת מדהימה לחשוב "מחוץ לקופסה".

הילד המשולב

וכן, יש גם את האפשרות השלישית - שילוב של השניים. למעשה, זה הסוג הנפוץ ביותר. אלה ילדים שגם מתקשים להתרכז וגם חווים היפראקטיביות.

איך נדע אם זו באמת הפרעת קשב?

בתור אבא שמתעסק עם הנושא הזה שנים רבות (ומאובחן בעצמו) אני יודע כמה זה יכול להיות לא ברור. הנה כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

סימנים בבית:

  • קושי להתארגן בבוקר
  • שכחה של חפצים חשובים
  • קושי להתחיל שיעורי בית
  • "חלימה בהקיץ" כשמדברים איתם
  • קושי לעקוב אחרי הוראות מרובות שלבים

סימנים בבית הספר:

  • מחברות לא מסודרות
  • איבוד ציוד בבית ספר
  • קושי לסיים מבחנים בזמן
  • הערות חוזרות על "חוסר ריכוז"
  • קושי לשבת במקום אחד לאורך זמן (״קוצים בטוסיק״)

שימו לב, הסימנים האלה צריכים להופיע באופן עקבי, לאורך זמן, ולהשפיע משמעותית על התפקוד היומיומי.

האמת? לפעמים קשה להבדיל בין ילד אנרגטי "רגיל" לבין ילד עם הפרעת קשב. זו בדיוק הסיבה שחשוב כל כך לפנות לאבחון מקצועי.

תהליך האבחון (אל תפחדו מלשים ״תווית״ על הילד)

כשהתחילו לדבר איתי על הבן שלי, הרגשתי שאני נכנס למבוך. כל כך הרבה אנשי מקצוע, טפסים, שאלונים. אז הנה המדריך שהייתי רוצה לקבל אז:

מי יכול לאבחן?

בניגוד למה שאפשר להבין מהאינטרנט, לא כל פסיכולוג יכול לאבחן הפרעת קשב. האבחון צריך להיעשות על ידי:

  • נוירולוג ילדים
  • פסיכיאטר ילדים ונוער
  • רופא ילדים שהתמחה בהפרעות קשב
  • רופא משפחה שעבר הכשרה מיוחדת

איך נראה תהליך האבחון?

זה לא מבחן אחד פשוט, (וטוב שכך) האבחון המקיף כולל:

  1. שיחה מעמיקה עם ההורים והילד
    • מתי התחילו הקשיים?
    • איך זה משפיע בבית ובבית הספר?
    • האם יש עוד אתגרים שחשוב שנדע עליהם?
  2. שאלונים למורים ולהורים
    • כן, חשוב לראות איך הילד מתנהג בסביבות שונות
    • לפעמים ההתנהגות שונה לגמרי בבית ובבית הספר
  3. בדיקה רפואית (אם צריך)
    • לפעמים צריך לשלול בעיות ראייה או שמיעה
    • לפעמים נדרשות בדיקות נוספות
  4. מבחנים ממוחשבים (במקרים מסוימים)
    • אלה לא מבחני IQ
    • הם בודקים איך הילד מתמודד עם משימות שדורשות קשב

הטיפול: יש הרבה אפשרויות (וכדאי להתעמק בכולן)

אחד הדברים שלמדתי על בשרי: אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. לפעמים צריך לנסות כמה דברים עד שמוצאים את השילוב הנכון.

אתן פה איזה דגש אישי: אני מתנגד לתרופות כמו ריטלין וכו׳, אני חושב שהסיכון שיש בהם גדול מהתועלות, אבל אתן פה את המידע כמו שאני מכיר אותו.

טיפול תרופתי

אולי הנושא הכי שנוי במחלוקת - תרופות. כן, זה נושא שמפחיד הרבה הורים (גם אותי), אבל כמה נקודות עליהן:

  • זה לא חובה
  • זה לא מתאים לכולם
  • אבל לחלק מהילדים זה יכול לעשות הבדל עצום

התרופות עוזרות לאזן את החומרים במוח שאחראים על הקשב. זה כמו משקפיים - הן לא "מתקנות" את הראייה, אבל עוזרות לראות יותר טוב כשמרכיבים אותן.

הן עובדות הכי מהר על הסיפטומים שכתבתי למעלה אבל מהניסיון האישי שלי זה יכול לייצר תלות וזה מפחיד.

טיפול רגשי והתנהגותי

לפעמים הילדים שלנו צריכים עזרה ב:

  • פיתוח ביטחון עצמי
  • למידת אסטרטגיות התארגנות
  • התמודדות עם תסכולים
  • שיפור כישורים חברתיים

הטיפול יכול להיות:

  • פרטני
  • קבוצתי
  • משפחתי
  • או שילוב של כמה סוגים

התאמות בבית הספר

זה אולי החלק הכי חשוב. ילד שמקבל את ההתאמות הנכונות יכול להצליח בגדול. למשל:

  • תוספת זמן במבחנים
  • מקום ישיבה מותאם
  • הפסקות קצרות במהלך השיעור
  • אפשרות להקליד במקום לכתוב

הטיפים שעבדנו לנו

אחרי שנים של התמודדות, הנה כמה דברים שעובדים:

בבית:

  • שגרה קבועה (כן, גם בחופש)
  • לוח זמנים מצויר לילדים צעירים
  • פינת למידה שקטה
  • הפחתת גירויים מיותרים
  • כמה שפחות מסכים!!
  • כמה שפחות סוכרים!! (אין מספיק סימני קריאה לסעיף הזה ולסעיף הקודם)

בבית הספר:

  • תקשורת רציפה עם המורים
  • מחברת קשר
  • תיק מאורגן עם תאים ברורים
  • רשימת מטלות מסודרת

הכי חשוב: חיזוק חיובי!

תזכרו לחגוג כל הצלחה קטנה. הילדים שלנו צריכים לדעת שאנחנו רואים את המאמץ שלהם, לא רק את התוצאות.

העתיד: מה קורה כשהם גדלים?

אז גם אותי הטריד "מה יהיה?" ופה אני רוצה לעודד אתכם - כשהם גדלים זה נהיה יותר פשוט אם הבאנו להם את הכלים בגילאים הצעירים.

בגיל ההתבגרות

זו תקופה מאתגרת (נו, מתי היא לא?). אבל להפרעת קשב יש כמה מאפיינים ייחודיים בגיל הזה:

  • התסמינים משתנים - פחות היפראקטיביות פיזית, יותר תחושת אי-שקט פנימי
  • הלחץ החברתי גדל
  • האתגרים הלימודיים מתעצמים
  • אבל גם היכולת להבין את עצמם ולפתח אסטרטגיות התמודדות גדלה

בבגרות

וכן, גם מבוגרים (כמוני) חיים עם ADHD. אבל - והדגש הוא על אבל - רבים מהם מצליחים מאוד. פגשתי:

  • יזמים מצליחים
  • אמנים מוכשרים
  • אנשי היי-טק מבריקים
  • מורים מעולים
  • ועוד המון אנשים שהפכו את ה"הפרעה" ליתרון

איך הופכים את האתגר ליתרון?

וזה אולי הסוד הכי גדול שגיליתי בשנים האחרונות - לאנשים עם ADHD יש יתרונות די מטורפים:

היצירתיות

  • חשיבה "מחוץ לקופסה"
  • פתרונות מקוריים לבעיות
  • דמיון עשיר
  • יכולת לראות דברים מזוויות שונות

האנרגיה

  • התלהבות מדברים חדשים
  • יכולת להניע אחרים
  • תשוקה עזה לנושאים שמעניינים אותם

הרגישות

  • אמפתיה גבוהה
  • הבנה עמוקה של רגשות
  • יכולת לזהות כשמישהו במצוקה

מילה אישית לסיום

אחרי שנים של התמודדות אישית וכהורה, הבנתי משהו חשוב: הפרעת קשב היא לא "הפרעה" - היא פשוט דרך אחרת לחוות את העולם.

הילדים שלנו לא "שבורים" ולא צריך "לתקן" אותם. הם צריכים:

  • הבנה
  • תמיכה
  • כלים מתאימים
  • ובעיקר - אהבה ואמונה ביכולות שלהם

זכרו תמיד

  • כל ילד הוא ייחודי
  • מה שעובד לאחד לא בהכרח יעבוד לאחר
  • זה מרתון, לא ספרינט
  • ותמיד, אבל תמיד, יש תקווה

פה באתר תוכלו למצוא מידע רב על הנושא, שיהיה בהצלחה!

מאמרים בנושא מהי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ואיך מאבחנים אותה?

דופמין

דופמין, אנחנו שומעים את המילה הזאת וכבר מרגישים שיש לנו מלא מוטיבציה ושאנחנו יכולים לעשות בערך הכול. וזה לא סתם, הדופמין  הוא רכיב קריטי במוח

קרא עוד »
נגישות